המקור לטייץ תחרה

לקטלוג הטייציים >>

הפיכתו של טייץ תחרה לפופולרי נוגע בעובדה כי בד התחרה הינו בד לו שימושים רחבים בפריטי לבוש נוספים אצל נשים. 

התחרה הינה אריג, סריג או רשת כלשהי. תחרה ארוגה נוצרת במכונת הנול אך ניתן לרקום אותה ביד. את סריגי התחרה ניתן ליצור באמצעות מסרגה אחת לה יש וו בקצה ואף במסרגה רגילה, כשישנן תחרות הנרקמות באמצעות ליפוף של חוטים המחוברים לסלילים. 
לאורך השנים התפתחו מספר רחב של דוגמאות תחרה. התחרה משמשת לקישוט של בגדים, דוגמת טייץ תחרה, קישוט בגדים לשינה, מפות לשולחן, מפיות, וילונות, קישוטים לשיער, תיקים, שמלות כלה ועוד. 
בתקופות שונות שימשה התחרה על גבי פריטי לבוש כביטוי למעמד. ביטוי לפופולריות של בד זה ניתן היה לראות לאורך המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, כשהיה נהוג לקשט מדפים חיצוניים של ארונות מטבח בתחרה.

ראשית התחרה מגיע מתחום הדייג, באמצעות רשתות שיצרו וקלעו דייגים. שימוש נוסף בתחום הצייד כלל קליעת רשתות מתחרה ללכידה של ציפורים שהיו מתמקמים בצמרות העצים. עם הזמן, החל פיתוח של תחרות הנחשבות לעדינות יותר, כשאלו כללו תחרות בעלות חוטים דקיקים בעובי של קורי עכביש. 
חפירות שנערכו במאה ה-19 במצרים גילו קברים עתיקים ובהם מומיות שהיו לבושות בבגדים שהיו מקושטים בתחרה. בשנים 1500 עד 1100 לפני הספירה עשו בנורבגיה ובדנמרק שימוש בתחרה בהכנה של כובעים, רשתות שיער וגרביים. לצד אלו, חלק מחיבור של חלקי בגדים נעשה באמצעות תחרה על ידי קליה וקשירה שלהם. 

בנובמבר 1885 אושר פטנט של תחרה העשויה במכונה. ממציא הפטנט היה א.הנקלס מגרמניה שהגיש את הבקשה לאותו פטנט שנה קודם. הנקלס טען שהמצאתו שיפרה את התחרה אשר יוצרה במכונה, כשאותן מכונות מאפשרות לארוג תחרה בצורת זיגזג. 
יש לשים לב כי טייץ תחרה חייב להיות איכותי מכיוון שאם הוא לא, התחרה מגרדת על הגוף. בנוסף, היא חייבת להיות אלסטית להתאמה מירבית ולצמידות נעימה על הגוף. שני הדברים האלו מתקיימים בטייצים של שמיים וארץ.

המקור ההיסטורי של בד התחרה מוביל נשים רבות ליהנות מדוגמאות תחרה פשוטות ונוחות על גבי טייץ תחרה ממנו ניתן ליהנות בחנות של "שמיים וארץ".